אוניכוליזיס הוא מצב שבו הציפורן נפרדת ממיטת הציפורן (העור שמתחת לציפורן).
ההפרדה יכולה להתחיל מקצה הציפורן ולהתקדם אחורה לכיוון בסיס הציפורן. המצב יכול להתרחש באצבעות הידיים או הרגליים ויכול להיות סימן לבעיה בריאותית בסיסית או לנזק מכני לציפורן.
סימפטומים
– הפרדה נראית לעין של הציפורן ממיטת הציפורן.
– שינוי צבע מתחת לציפורן, לעיתים לגוון לבן, צהוב, ירוק או חום.
– תחושת כאב או אי נוחות באזור הציפורן.
גורמים נפוצים
- שיופי יתר.
- פציעות ונזקים מכניים: חבלות חוזרות ונשנות, חשיפה ממושכת למים או כימיקלים, מניקור ופדיקור לא נכון או שימוש בכלים לא מתאימים, חיטוט אגרסיבי מתחת לציפורן.
- זיהומים פטרייתיים או חיידקיים: פטרת הציפורן בהכרח תגרום להפרדה של הציפורן.
- לחץ נעליים.
- מחלות עור: פסוריאזיס ואקזמה.
- בעיות בריאותיות מערכתיות: מחלות בלוטת התריס, סוכרת, אנמיה וחוסר בוויטמינים.
- תרופות: חלק מהתרופות יכולות לגרום לאוניכוליזיס כתגובה צדדית.
- כוויה כימית ותרמית.
האבחון של אוניכוליזיס מתבצע על ידי רופא עור /פדיקוריסטית מוסמכת.
1. בדיקה פיזית: בדיקת הציפורן והעור שמסביב.
2. היסטוריה רפואית: שאלות על הרגלי החיים, שימוש בכימיקלים או חבלות לציפורן, היסטוריה משפחתית של בעיות עור או ציפורניים, ושימוש בתרופות.
3. בדיקות מעבדה: דגימות של הציפורן או עור מתחתיה לבדיקה מיקרוביולוגית (לגילוי פטריות או חיידקים) או בדיקות דם כדי לבדוק מחלות מערכתיות או חוסרים תזונתיים. (לא חובה)
ברגע שאיבחנו ניתוק, נוריד את כל החלק המנותק כדי למנוע התרבות של לחות וחיידקים ומומלץ לטפטף טיפות נגד פטרת לטיפול מונע.
טיפול מוקדם והתייחסות לגורמים הבסיסיים יכולים למנוע נזק נוסף ולהבטיח ריפוי מהיר יותר של הציפורן.
